|
לקראת המאה ה-8 החלו להופיע האבירים באירופה.
אנשים אלה היו לא רק לוחמים מקצועיים אלא היוו מעמד משל עצמם.
מעמד זה נקרא מעמד האצולה, אך לא כל אציל היה אביר - את התואר "אביר" נדרש האציל הצעיר להרוויח בשדה הקרב.
האבירים נלחמו בדרך כלל כפרשים, אך לעתים ירדו מסוסיהם ונלחמו כחיל רגלים.
כלי הנשק העיקריים הגיעו מהעת העתיקה וכללו מיני חניתות, חרבות וגרזנים.
החרב העיקרית ששימשה את האבירים בתחילת ימי הביניים היא הספאטה שמקורה ברומא העתיקה. זוהי חרב ישרה שאורכה מגיע ל 60-80 ס"מ.
בשלבים המוקדמים התבסס מיגונם על שריון שרשראות ומגן גדול.
על השריון נהגו ללבוש בגד כלשהו על מנת להגן על השריון מקרני השמש ולמנוע את חימומו. לרוב, הבגד כלל ציור של צלב או סמל גבורה של האביר.
|
