בתור אנשים סובלניים ותרבותיים, מחונכים לאהבת הזולת, הבנה וכבוד לעמי ודתות העולם, יש אנשים רבים שיסכימו איתי שלשים ללעג את עיקרי האמונה של דת אחרת, מגוכחים ככל שיהיו, נחשב לבלתי מנומס בעליל. אך, אני שואל אתכם, מה קורה כשהם צוחקים על אותם עיקרים בעצמם? אני טוען שחובה עלינו, מתוך נימוס כמובן, להצטרף אליהם.

עיקר האמונה המדובר, של הדת הקתולית ליתר דיוק, השפיע מאוד על מבנה החברה בימי הביניים ולימים נטען ע"י מלומדים מפוקפקים ומנהיגי חברתיים מלבי יצרים ושטנה, שהכלל הזה תרם רבות לשעבודם בשם הדת של מליוני אנשים לאורך התקופה. (אנחנו בפריק, כמובן, נמנעים מלהציג דעה בעניין...)

אני מדבר, כמובן, על הפשטת ועיוות התפיסה הקתולית לכדי יצירת המשפט "ככל שתסבול יותר בחיים האלו, ככה מצפים לך יותר פרסים ותמורות בחיים שאחרי." משחקנו ההומוריסטי מאוכלס בארבע משפחות מוזרות ומטרידות, שאותם השחקנים מנסים להרוג, אך רק כשהם בשפל רגשי ופיזי, כך שאת פרסיהם הן יקבלו בעולם שמעבר. כך נוצר תירוץ משחקי לקחת ארבעה משפחות של פריקים, ולגרום לכל שחקן לנסות לחבוט בגורל ובהערכה העצמית של הדמויות שלו עם קלפי אסונות ולשפר את גורל הדמויות מהמשפחות האחרות ע"י חתונות וירושות בלתי צפויות. עם הקלפים הנכונים, אתה תנסה להרוג את דמויות היריבים עם חיוך על שפתיהן. למשחק יש קלפים מעניינים: הקלפים שקופים, כך שכשמניחים אותם אחד על פני השני, הם מכסים חלקים מהקלף מתחתיהן. רק החלקים שנשארו חשופים רלוונטיים לספירת הנקודות, כך שלמעשה זה משנה באיזה סדר מונחים הקלפים, ולפעמים אפילו תניחו קלפים מועילים לדמויות היריב - במידה לכסות קלפים מועילים יותר שכבר הוצבו עליהם. כך נוצר בעזרת הקלפים האסתטיים משחק משעשע, פשוט, אך מחוכם.

מומלץ בחום במיוחד לבעלי ההומור המטופש והמורבידי.