זוהי שנת 69 לאחר הספירה (איזה מספר...) ונירון, אחד השליטים המטורפים והאכזריים ביותר בהיסטוריה, הקיסר האחרון משושלת יוליוס קיסר, מת.
הואקום בצמרת השלטון מתמלא מהר מאד על ידי סדרת בכירי צבא, שכל אחד מהם מודח באותה מהירות שבה הוא תפס את השלטון.
כעת אתה הוא אחד הטוענים לקיסרות, ומטרתך היא לצבור אדמות, כוח פוליטי, ולתפוס את השלטון.
משחק מלחמה ל 3-4 שחקנים, מגיל 12 ומעלה, עם זמן משחק מוערך של שעה וחצי עד שעתיים (4 תורות).
המשחק מכיל לוח משחק של האירופה (כולל ישראל), 162 טוקנים צבעוניים, תריסר סמנים שעומדים במאונך על הלוח (גנרלים, טוענים לכתר, וקיסרים) ו 55 קלפי משחק.
משחקיות:
מפת העולם הרומאי באותה תקופה מחולקת ל 4 אזורים - מזרח אירופה, מערב אירופה, מרכז אירופה, ואסיה/אפריקה - וכל אזור כזה מחולק ל 5 פרובינציות. העיר רומא היא שטח עם ריבונות נפרדת שרק מנהיגים יכולים להיכנס אליה, ולאזורים המושחרים אין אפשרות להיכנס בכלל.
בתחילת המשחק כל שחקן בוחר צבע ולוקח את כל החלקים בצבע המתאים. לאחר מכן כל שחקן בוחר לפי הסדר איזה אזור במפה יתפקד בתור בסיס המבצעים שלו.
כל שחקן מתחיל עם 7 ליגיונות. הוא ממקם אחד בכל אחת מהפרובינציות שלו, ואת השניים האחרים שחקנים ממקמים לפי הסדר (ליגיון אחד בכל פעם, החל מהשחקן הצעיר ביותר ובכיוון והשעון) בפרובינציה מתוך ה 5 לבחירתם. עכשיו כל שחקן ממקם את הגנרל שלו, שוב מהצעיר ביותר ועם כיוון השעון.
כל שחקן מקבל 10 קלפים (13 במידה שיש 3 שחקנים) שישמשו אותו במהלך המשחק. השחקן הצעיר ביותר מתחיל ראשון, כשבתורות הבאים יתחיל כל פעם השחקן עם מינימום נקודות הניצחון. שחקנים מתחילים כגרלים, אבל בהמשך יכולים להיות מוכתרים כטוענים לכתר על ידי הליגיון שלהם, ולהפוך לקיסרים אם הם מגיעים לרומא.
התור מחולק לסיבובים, כשבכל סיבוב שחקן יכול לשחק מינימום קלף 1 (אם יש לו) ועד 4 קלפים מהיד שלו. ממשיכים בכך בכיוון השעון עד שכל הקלפים שוחקו.
בעזרת הקלפים ניתן להניע את הליגיון והמנהיג, לחזק את הליגיון, ליזום אירועים, או לזרוק קלפים (זריקת קלף נחשבת כשיחוק שלו).
מטרת המשחק היא לצבור את מירב נקודות הניצחון. אלו נצברות על ידי שליטה באזורים על הלוח, הגעה לסטטוס של קיסר, וניצחון בקרבות.
בשביל להשתלט על אזורים יש צורך להשתמש בליגיונות. ב 3 שחקנים תמיד צרכים להיות 21 לגיונות על הלוח, וב 4 שחקנים 28 ליגיונות. מתוכם לכל היותר 4 ליגיונות שאינם בשליטת אף שחקן (ליגיונות הופכים לכאלו בעקבות מרד או הפיכה).
אם יש מספר ליגיונות בפרובינציה אחת ניתן להזיז אחד מהם לפרובינציה סמוכה, או להזיז אותם ביחד. ליגיונות הנעים ביחד מהווים צבא, והם יכולים לאסוף ליגיונות אחרים לצבא שלהם בדרכם, או להשאיר ליגיונות מאחוריהם. התנועה עצמה מתבצעת באמצעות הקלפים, שמכילים מספר של נקודות תנועה שאפשר לנצל לתנועת ליגיונות בפרובינציה. ניתן לשחק בבת אחת מספר קלפים (כאמור עד 4 בסיבוב) בשביל לצבור נקודות תנועה, אבל לא ניתן לחלק את הנקודות בין ליגיונות שאינם באותה פרובינציה. זה עולה 1 נקודת תנועה לעבור מפרובינציה אחת לשניה, בים וביבשה, בין אם מדובר בליגיון או בצבא. אם רוצים לאסוף ליגיון יש לשלם על זה 1 נקודת תנועה נוספת אם הליגיון בבעלותך, ו 2 אם מדובר בליגיון ללא שליט. לא חייבים להשתמש בכל נקודות התנועה, אבל הנקודות שלא נוצלו במהלך הסיבוב נעלמות. כמו כן לא ניתן לאסוף ליגיונות שבשליטת היריב, ולא ניתן לאסוף מנהיגים, אם כי ניתן להשאיר אותם מאחור.
ליגיונות שונים יכולים להתקיים באותה פרובינציה. אם ליגיון נע לשטח שמכיל ליגיון של שחקן אחר, התנועה שלו לסיבוב מסתיימת שם אלא אם קורה אחד מ 2 דברים: השחקן האחר מאשר לליגיון שלי להמשיך לנוע, מה שעולה לליגיון שלי עוד 1 נקודת תנועה, או שמתרחש קרב שבו הליגיון שבתנועה זוכה, ואז הוא רשאי לזוז בעזרת נקודות התנועה הנותרות שעומדות לרשותו. במידה שכבר יש ליגיונות של יותר משחקן אחד בפרובינציה, מה שרשום נכון לגבי שני השקנים האחרים.
ליגיון ששחקן אחר נע אל תוך הפרובינציה שלו או שהוא מפסיד בקרב יכול לסגת לפרובינציה סמוכה. הנסיגה מתבצעת לפני הכניסה, כך שהשחקן שזה תורו לא צריך לבקש רשות להמשיך לנוע ואינו צריך לשלם עוד נקודת תנועה.
נסיגה לא עולה נקודות תנועה, אך אם מדובר במספר ליגיונות בפרוביציה שנעים לתוכה יש להסיג את כולם. ליגיונות כאלו מקבלים סמן של ליגיון שנסוג, ולא יכולים לנוע בתורם עד שיפתרו מהסמן. עלות ההסרה שלו היא 2 נקודות תנועה עבור כל הליגינות באותה פרובינציה.
שחקן יכול לתקוף ליגיונות אוייבים שנמצאים באותה פרובינציה. כל ליגיון/צבא יכול להיות מותקף פעם אחת בסיבוב. התקפה עולה 1 נקודת תנועה ועשויה לכלול עלויות נוספות. אם שחקן הכריז שהוא תוקף, הליגיון המותקף לא יכול לסגת.
תוצאות הקרב מחושבות לפי נקודות קרב - כל ליגיון שווה 1 נקודת קרב, ליגיון המובל ע"י טוען לכתר מקבל נקודה נוספת, וליגיון המובל ע"י קיסר מקבל 2 נקודות נוספות. נקודות קרב נוספות ניתנות להשגה בעזרת הקלפים: התוקף יכול לשחק עד 4 קלפים בהתאם למגבלה של 4 קלפים בסיבוב, והמגן עד 3 קלפים. הקלפים מוסתרים ונחשפים באותו זמן.
השחקן שצבר יותר נקודות קרב זוכה ומקבל ליגיון מהשחקן שהפסיד. במידה שלשחקן שהפסיד נותרו ליגיונות הוא יכול להישאר במקום או לסגת. במקרה של תיקו לא קורה דבר והליגיון/צבא התוקף לא יכול להמשיך לתקוף בסיבוב הנוכחי.
אז איך הופכים לקיסר? יש 3 דרכים:
הראשונה היא לצבור 5 נקודות הכרזה (כן, יש עוד סוג של נקודות) ואם עדיין אין קיסר במשחק השחקן יכול להביא את הגנרל לרומא ולהכריז על עצמו כקיסר. מי ששולט על איזור מקבל 2 נקודות הכרזה, נקודת הכרזה על כל ליגיון שלו באיטליה מעבר לסך הליגיונות האחרים שבה (כלומר אם יש לך יותר ליגיונות מלכל השחקנים האחרים), ונקודות שניתנות מקלפי השפעה בסנאט ותמיכת המשטר.
השניה היא בעזרת קלף שהליגיון מכריז עליך כקיסר. ניתן לשחק אותו רק אם יש לכל היותר קיסר אחד במשחק (או שאין בכלל), הגנרל ולפחות ליגיון אחד נמצאים בפובינציה שמתפקדת כבסיס האם, ואתה שולט באזור של הפרוביציה. אם אחד מהתנאים לא ממולא לא ניתן לשחק את הקלף.
עם שיחוק הקלף הגנרל הופך לטוען לכתר, ובשביל להפוך לקיסר עליו להגיע לרומא. אם הוא מגיע לרומא ומתחיל את הסיבוב כשיש לכל היותר קיסר אחד במשחק, הוא הופך לקיסר.
הדרך האחרונה היא לנצח ליגיון שבראשו עומד קיסר במלחמה. הקיסר המופסד הופך חזרה לגנרל, והמנצח מתמנה לקיסר.
אם הקיסר ברומא לא ניתן לתקוף אותו, אבל אפשר לנסות להתנקש בו ע"י שימוש בקלף התנקשות. ניתן לחזק את ההתנקשות בעזרת קלפי משמר ושוחד בהתאם למגבלת הקלפים שאפשר לשחק. שחקנים אחרים יכולים לפי הסדר לשחק קלפים בשביל למנוע את ההתנקשות, אבל הם לא יכולים לשחק קלפים בשביל לתמוך בה.
לשם כך עליהם לשחק קלפי משמר נגד הניסיון. קלף ששוחק על ידי השחקן המתנקש מבטל קלף משמר שמנסה להציל את הקיסר, ו 2 קלפי השפעה מבטלים קלף אחד כזה. אם ניסיון ההתנקשות צלח, הקיסר הופך חזרה לגנרל.
בשביל לשלוט בפרובינציה שחקן צריך שיהיו לו בה יותר צבאות בשליטתו משאר הצבאות שבה. בשביל לשלוט באזור שחקן צריך לשלוט לפחות ב 3 פרובינציות באזור.
שחקן מנצח ברגע שהוא שולט בכל 4 האזורים, או 3 אזורים והוא גם קיסר.
אם אף אחד לא מנצח עד סוף המשחק, זוכה השחקן עם מירב נקודות הניצחון.
נקודות ניצחון ניתנות על ניצחון בקרב שכולל ליגיון שבראשו עומד קיסר (1 נקודת ניצחון לשחקן המנצח) ובסוף כל סיבוב על ההישגים הבאים:
5 נקודות ניצחון אם הוא קיסר יחיד, או 2 אם יש קיסר נוסף. 2 נקודות ניצחון אם הקיסר שלו ברומא. 2 על כל אזור שבשליטתו. ו 1 על כל פרובינציה באיטלה שבשליתו.
אם מדובר בסיבוב הרביעי והאחרון יש כמה שינויים - השחקן מקבל 8 נקודות אם הוא הקיסר היחיד או 4 אם יש קיסר נוסף, ו 3 נקודות על כל אזור בשליטתו.
הניקוד של כל שחקן מסומן על המסגרת החיצונית של לוח המשחק בעזרת סמן מאונך.
כמו שיכולתם לקבל את הרושם מקריאת החוקים, מדובר במשחק מורכב יחסית. נירו מתאים למי שאוהב את משחקי המלחמה הכבדים יותר.