שם קוד – Codenames
סקירה וביקורת
סוג: מסיבה. קלפים/מילים
מספר שחקנים: 2-8. ניתן לשחק בגרסה התחרותית רק בארבעה שחקנים או יותר. מומלץ לשחק בכמות גדולה של שחקנים כדי שהקבוצה תוכל לדון בינה לבין עצמה. רוב השחקנים מעדיפים מספר זוגי בשביל קבוצות בגודל שווה, אך לדעתי זה לא עקרוני.
זמן משחק: 30 – 60 דקות.
רמת מורכבות: פשוט. מתאים מאוד למתחילים ולילדים.
אלמנט מזל: מעט. מתבטא רק בחלוקת הקלפים בין הקבוצות בתחילת המשחק.
תמה: מועטה.
אינטראקציה: יחסית הרבה. שני שחקנים (רבי המרגלים) לא מדברים כלל כל המשחק, ושאר האינטרקציה היא בעיקר בתוך הקבוצות, אבל בחלק גדול מהזמן יש שיחה סביב המשחק.
בקיצור: מעט המתנה בזמן המשחק, אבל מעניין ותחרותי. משחק מסיבה מעולה.
מאז נכנס לחיינו לפני 4 שנים, נדמה ששם קוד נמצא בל מקום. הוא משחק המסיבה הפופולרי ביותר, יש לו 7 גרסאות (לא כולל את אלו בעברית) ותמיד ממליצים עליו לשחקנים חדשים. אז מה סוד הקסם שלו?
במרכז השולחן פרוסים 25 קלפים עם מילה אחת על כל אחד. השחקנים מתחלקים לשתי קבוצות, כשלכל קבוצה יש מנהיג – רב מרגלים – שיודע את הצבע של הקלפים. שאר חברי הקבוצה יצטרכו להסתמך על הרמזים של רב המרגלים כדי לבחור בקלפים בצבע שלהם. הקבוצה הראשונה שבוחרת את כל הקלפים הנכונים מנצחת. או, לחלופין, קבוצה מפסידה אם היא בוחרת בקלף השחור.
בתורו, רב המרגלים אומר מילה אחת שרומזת לקבוצה שלו על מילים שקשורות אליה, ואת כמות המילים שהתכוון אליהם. שאר חברי הקבוצה בוחרים מילה, והוא מכסה אותה באריח בצבע המתאים. אם הקבוצה בחרה במתנקש, המשחק נגמר והקבוצה הפסידה. אם בחרו בסוכן של הקבוצה השניה או בעובר אורח, תורם נגמר. אם בחרו בסוכן שלהם, הם רשאים להמשיך לנחש מילים לפי הכמות שאמר רב המרגלים.
שם קוד הוא ממשחקי המסיבה הטובים ביותר לדעתי. בהשוואה למשחקים אחרים שמתמקדים בתמונות ובמילים, הוא משחק די רציני ומעניין. בנוסף, הוא מעלה תחושה של תחרותיות ואפילו מביא לגיבוש בין הקבוצות.
הדיון בתוך הקבוצה הוא בדרך כלל מאוד כיפי, ותפקיד רב המרגלים יכול להיות מאתגר ומספק. כל משחק של שם קוד מביא חוויה חדשה ואפשר לשחק בו אלפי פעמים (בלי הגזמה).
אחד החסרונות בשם קוד הוא זמן ההמתנה בין פעולות (Downtime). רוב השחקנים הם חברי קבוצה רגילים, שבתורם צריכים לחכות למנהיג הקבוצה שיבחר מילה, מה שעשוי לקחת זמן רב. בתור של הקבוצה השנייה, אין להם מעורבות ולא תמיד יש עניין.
התפקיד של רב המרגלים יכול להיות מסובך מידי לשחקנים מסוימים, מה שפוגע בסטטוס של המשחק כאחד שמתאים למתחילים.
אני מציין לטובה את הפשטות של החוקים, אך אם מנסים לשחק בצורה הוגנת, החוקים מסתבכים קצת. למעשה, החוק הפשוט שמופיע בחוברת ההוראות – ”הרמז חייב להיות מילה אחת ותו לא.” – מלווה בשני עמודים וחצי שמתארים בפירוט מהו רמז חוקי. יש הרבה רמזים גבוליים – כמו ראשי תיבות וצירופים ויש רמיזות והתנהגויות נוספות שאנשים לא יסכימו עליהם.
אני ממליץ להגדיר מראש בבירור אלו רמזים נחשבים חוקיים ובכלל מה היא רוח המשחק, במיוחד עם שחקנים שלא מכירים. כדאי ששחקנים חדשים לא יהיו בעמדת רב המרגלים.
המשחק יכול לשמש כשער לעולם משחקי הקופסא, אבל הוא מתאים לסיטואציות רבות. בין אם זה עם אנשים שלא מכירים ורוצים לשבור את הקרח, או חברים שחושבים בדיוק באותו ראש. זה משחק שאפשר לשחק עם האחים הקטנים בבית או אפילו בטורניר.